Skip to content

תחנת כח גרעינית בישראל – סיכום והמלצות

27/06/2012

להלן תקציר דיון בנושא תחנת כח גרעינית בישראל של פורום אנרגיה בטכניון ופורסם על ידי מוסד שמואל נאמן.

 סיכום והמלצות

חשיבותם של העצמאות האנרגטית והביטחון באספקת אנרגיה נובעים מן ההכרה כי חשמל הינו חובה קיומית ומהווה מרכיב מרכזי בחיי מדינה מודרנית, בייצור ובתעשייה ואפילו בתחום המזון הבסיסי. במדינת ישראל כיום משק החשמל מבוסס באופן רשמי על 40% גז ו- 60% פחם, אך כבר היום חורגים מן היחס הזה, והופכים להיות תלויים יותר ויותר בגז. השימוש בפחם לייצור חשמל מקנה ביטחון באספקה, אולי יותר מכל מקור אחר, אך כרוך בזיהום סביבתי ניכר. עתודות הגז של ישראל, בהתחשב בצריכה העתידית, יספיקו לפי תרחישים שונים עד לשנת 2050 או 2060 (וזאת בתנאי שלא נייצא גז). מקורות האנרגיה המתחדשת – שמש ורוח – בהתחשב בשטחים 75 לשנה, וזאת במחיר – נכון TWh המוגבלים שניתן להקצות להם, יספיקו לכל היותר לייצור להיום – פי שלוש עד חמש מכל אנרגיה אחרת. על סמך נתונים אלה – החל משנת 2050 חייבים לתכנן מקור אנרגיה אחר פרט לגז ואנרגיות מתחדשות, וזאת עוד לפני ההכרה בחשיבות שבמגוון המקורות. אנרגיה גרעינית היא מקור זמין ומבוסס על טכנולוגיה ידועה, ללא זיהום אוויר לסוגיו השונים. נתונים שהוצגו בפורום על ההשלכות הסביבתיות של גרעין לעומת פחם מראים יתרון ברור לגרעין.
קיימות מספר בעיות בסיסיות שיש להתגבר עליהן במסגרת היערכות לקראת הקמת תחנה גרעינית בישראל. הבעיות העיקריות קשורות ברגולציה קשה הגורמת עיכוב לשנים, ובקבילות ציבורית. גילוי מאגרי הגז ליד חופי ישראל נותן מרווח נשימה של כמה עשרות שנים לטפל בבעיות אלה. עד אז יהיה יותר ניסיון, וטכנולוגית כורים יותר מתקדמת ויותר בטיחותית.

המלצות

1. חשוב להמשיך ולקיים מעקב יסודי אחר התפתחות הטכנולוגיה הגרעינית בעולם והשלכותיה על הקמה אפשרית של תחנת כוח גרעינית בישראל: אולי כורי הדור הרביעי? מספר רב של כורים קטנים עם קירור אינהרנטי, שניתן לפזר על פני שטח המדינה, ובכך להתמודד גם עם בעיית הולכת החשמל?

2. חשוב להמשיך ולקיים מעקב אחר התפתחויות רלבנטיות במישור המדיני, כגון ההסכם (NPT) שנחתם מול הודו, למרות שאינה חתומה על האמנה למניעת הפצת הנשק הגרעיני

3. למרות חלון הזמן שנפתח עם גילויי הגז האחרונים, המאפשר דחיית ההחלטה על הקמת תחנה גרעינית למספר שנים, יש להתחיל את הטיפול בבעיות הרגולציה בהקדם, עקב פרק הזמן
הארוך הנדרש לכך. רק כך יובטח כי כאשר תהיה הזדמנות – נהיה ערוכים ונוכל לנצלה. כחלק מכך יש הכרח לבצע תסקיר השפעה על הסביבה ולאחר מכן –לדאוג גם להליך בקרה.

4. יש להקדיש מאמץ רב לחינוך הציבור ושקיפות כלפי הציבור לגבי יתרונותיה ובעיותיה של הטכנולוגיה הגרעינית. הציבור רוצה לדעת מה מכלול הסיכונים הנלווים להפעלה של תחנת כוח?
מה יקרה עם הפסולת? חשוב להביא את הנושא לדיון ציבורי כבר עכשיו, ולהדגיש מדע לעומת מיתוס.

5. יש להכשיר כוח אדם מקצועי בתחום הגרעיני, החסר מאד היום בארץ.

 

כתובת המוסד המפרסם :

כתובת המוסד: מוסד שמואל נאמן, קרית הטכניון, חיפה 32000

טלפון: 04-8292329, פקס : 04-8120273

להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: