Skip to content

המשבר הכלכלי העולמי, השלכותיו על כלכלת ישראל והיערכות הממשלה אליו

26/01/2012

להלן סיכומי הדברים מתוך מחקרים של מחלקת המחקר של כנסת ישראל אשר הוכנו לקראת ישיבה של ועדת הכספים של הכנסת בפועל, בנושא היערכות המדינה והכנסת מול המשבר הכלכלי העולמי ומחנק האשראי .

בשלהי שנת 2007 פרץ משבר כלכלי חריף במדינות המפותחות והביא לירידה חדה בשיעור התוצר של רבות מהן ולעלייה חדה בשיעור האבטלה. לפי הנתונים לשנת 2009 ולראשית שנת 2010 , כלכלת ישראל צלחה את המשבר באופן טוב יחסית.

מהנתונים עולה כי בשנת 2009 היו המשתנים המקרו-כלכליים בישראל טובים במידה ניכרת מהממוצע במדינות גוש האירו ובמדינות המפותחות. התוצר בישראל בשנה זו צמח בשיעור 0.7% , לעומת ירידה בשיעור של 4% במדינות גוש האירו. משקל ההוצאה הציבורית בתוצר בישראל נותר קבוע (בשל גידול מתון בהוצאה הציבורית), לעומת גידול ניכר של 8 נקודות האחוז במדינות גוש האירו. אחוז החוב הציבורי מהתוצר בישראל עלה באופן מתון, לעומת עלייה חדה במדינות הגוש המפותחות.

יש לציין משתנים נוספים שהביאו להתמודדות טובה יותר של כלכלת ישראל עם המשבר הכלכלי:

תנאי סחר: בשנת 2009 ירדו מחירי הייצוא של ישראל בשיעור מתון יותר ממחירי הייבוא, בעיקר בשל ירידה חדה במחירי הסחורות האחודות בכלל (קומודיטיס) ובמחירי הנפט בפרט. השינוי בתנאי הסחר תרם לשיפור המצב הכלכלי בישראל.
יצוא רכיבים אלקטרוניים: בשנת 2009 חל גידול של 189.9% (היקף של 10.4 מיליארד ש"ח) ביצוא ענף הרכיבים האלקטרוניים, עקב תחילת הייצור במפעל "אינטל" בקריית-גת.  בשנת 2009 הצטמצם היצוא התעשייתי ללא יהלומים בשיעור חד של 13.9% , לעומת עלייה מתונה, בשיעור 4.5% , ביצוא תעשיות ההיי-טק. 8 אולם הגידול ביצוא תעשיות ההיי-טק מיוחס בעיקר לענף הרכיבים האלקטרוניים, שצמח בשנת 2009 בכ 166%- (בדולרים).
יצוא תעשיות ההיי-טק ללא רכיבים אלקטרוניים הצטמצם בשנת 2009 בשיעור חד של 11% . הגידול ביצוא ענף הרכיבים האלקטרוניים, שהוא בעל ערך מוסף גבוה יחסית, מיתן את הירידה בייצוא ותרם לגידול מתון בתוצר . בשנת 2009 , בשיעור 0.7% גז טבעי: בשנת 2009 חל גידול חד בשימוש של חברת החשמל בגז טבעי לייצור חשמל – מ- 15% מקיבולת ייצור החשמל בשנת 2008 ל 35%- בשנת 2009 , לעומת ירידה חדה בשימוש במזוט ובסולר, מ 44%- בשנת 2008 ל 24%- בשנת 2009 כ 700- מיליון BCM 4.5- בשנת 2007 לכ BCM 2.7 – בשנת 9.2009 צריכת הגז הטבעי בישראל גדלה מכ 10 המשך מגמה זו צפוי בשנים הקרובות, עד לצריכה .BCM 1.8 דולר) – גידול חד של כ 67%- , או גידול כמותי של בשנת 2020 . חלק ניכר מהגידול בשימוש בגז טבעי הוא ממקורות מקומיים (שותפות "ים BCM 10 חזויה של תטיס") ובעל ערך מוסף מקומי גבוה. השינוי החד בתמהיל הדלקים בייצור החשמל והגידול בצריכת גז טבעי תרמו לגידול המתון בתוצר בשנת 2009.

 

 

לסיכום

לסיכום אפשר לומר כי בשעה שבישראל ננקטה בעיקר מדיניות מוניטרית מרחיבה ביותר להתמודדות עם המשבר, אשר הביאה בהדרגה להפגת מחנק האשראי, ובמקביל ננקטה מדיניות פיסקלית א-מחזורית (גידול בגירעון עקב ירידה בהכנסות המדינה) ללא גידול ניכר בהוצאה, ננקטה במדינות מפותחות רבות מדיניות פיסקלית אנטי-מחזורית, קרי עלייה בגירעון התקציבי גם בגין ירידה בהכנסות וגם בגין גידול חד בהוצאה הציבורית, לצד מדיניות מוניטרית מרחיבה.

הלקחים העיקריים לכלכלת ישראל ממצב זה הם אלה:
שמירה על אמינות פיסקלית, הן בגידול בהוצאה הציבורית, הן ביעדי הגירעון והן ביעד הקטנת יחס חוב- תוצר. ללקח אפשרי זה עשויה להיות השפעה על התוואי העתידי של הפחתת המסים, שכן לנוכח הכלל הפיסקלי המקבע את הגידול בהוצאה הציבורית השינוי בנטל המס הוא גורם מכריע בשמירה על יעדי הגירעון ועל הירידה ביחס חוב-תוצר. אפשר לומר שיעילות התוואי של הפחתת המס תלויה במידת השפעתו על הצמיחה בתוצר בשנים הקרובות, שאינה ודאית. לפי ניתוח של בנק ישראל, צמיחה בשיעור לא מספק עשויה להביא לצורך בצמצום ההוצאה הציבורית לשם עמידה ביעדי הגירעון והחוב, עם כל ההשלכות על גודל ההוצאה הציבורית על תמהיל שוקי הייצוא. המשבר הכלכלי העצים את הגידול במשקל כלכלות המדינות המתפתחות, בעיקר במזרח- אסיה, בכלכלה העולמית. אפשר לשקול עידוד ממשלתי פעיל יותר של הסטת הייצוא מהמדינות המפותחות (בעיקר אירופה) למדינות המתפתחות. רכישת מט"ח. בזמן המשבר רכש בנק ישראל מט"ח בהיקף שמעל 30 מיליארד דולר. רכישות אלו מנעו תיסוף ניכר של שער השקל לנוכח העודף בחשבון השוטף בשנת 2009 , ועקב כך נמנעה פגיעה נוספת בכושר התחרותיות למדיניות זו יש עלות, שכן תנודות מט"ח עשויות לגרום הפסדים ,OECD- של המשק. עם זאת, לפי כלכלני הבנק המרכזי. נוסף על כך, המשך המדיניות עשוי לפגוע באמינות הבנק המרכזי, בעיקר בעת שהמדיניות המוניטרית הופכת למצמצמת (כפי שקורה בחודשים האחרונים), שכן יש תחלופה בין רכישת מט"ח והזרמת שקלים למשק ובין העלאת הריבית לשם צמצום מוניטרי. 11 לפי בנק ישראל, ההתערבות השוטפת בשוק המט"ח היא חריגה – לתקופת המשבר, ו"בעתיד יתערב הבנק רק בנסיבות חריגות".  הסדרת השווקים הפיננסיים. המשבר הכלכלי התבטא בישראל בעיקר בשוק האשראי החוץ- בנקאי, והעלה אל פני השטח את הצורך בהסדרה טובה ויעילה יותר. בהקשר זה מצוינים בדוח של בנק ישראל כמה נושאים, ובהם הסדרה טובה יותר של נטילת סיכוני אשראי על-ידי המשקיעים המוסדיים, הסדרת התמריצים הקיימים בשוק ההון במטרה להעריך טוב את החשיפה לסיכונים וראיית סיכונים מערכתיים הנובעים מפעילות קבוצות עסקים גדולות אשר שולטות גם במוסדות פיננסיים. עם זאת, לפי בנק ישראל, אף שאי-שימוש בכלים פיננסיים מורכבים כמו איגוח מנע פגיעה חמורה יותר במשק הישראלי, יש לשקול שימוש בכלים אלו תוך כדי למידת לקחים.

 

מצורפים המסמכים הרלוונטים

התמודדות ישראל עם המשבר הכלכלי

המשבר הכלכלי העולמי, השלכותיו על כלכלת ישראל

מחנק האשראי במשק – ניתוח והשלכות

 

 

להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: