Skip to content

דוח רווח והפסד

13/02/2010

דוח רווח והפסד

דיויד שוגרמן David Sugarman
סיכומים מתוך הרצאות בתחום החשבונאות

הדוח החשוב ביותר למעריכי שווי הוא דוח רווח והפסד.

המטרה היא להציג תוצאות בתקופת זמן מוגדרת, בישראל –  הדוחות שנתיים ורבעוניים.

נסקור את הדוח השנתי לשנת 2005 של אסם.

הכלל בארץ הוא שיש להציג את נתוני אותה שנה וכן נתוני השוואה לשנתיים אחורה.

שימו לב שנתונים המתייחסים לשנת 2003 ומטה תמיד יכללו סכומים המותאמים לשקל של חודש דצמבר באותה שנה. הסיבה היא שעד לשנת 2004 פעלו בטכניקה חשבונאית שונה שלפיה היו נוהגים לתאם את כל הנתונים החשבונאיים לערך בתום אותה שנה. כך, שקל שהתקבל בחודש דצמבר נרשם כשקל ואילו שקל שהתקבל במהלך החודשים האחרים מוּדד למעשה עד דצמבר (כלומר התאימו לכל שקל את שיעור האינפלציה ובדר"כ התקבל סכום גבוה יותר משקל).

השיטה של מערכת דיווח צמודה לאינפלציה הייתה ייחודית לישראל וזה יצר המון בעיות בעבודה עם משקיעים ואנליסטים זרים. מסיבה זו היא בוטלה החל מ-2004, אולם הטורים הישנים נותרו על כנם ולא מתקנים אותם.

מבנה הדוח: הטכניקה הנפוצה היא להתחיל בהכנסות הנובעות מתחום עיסוקה של החברה (מכירות) ולהמשיך בתיאור כל סעיפי ההוצאות – החל מההוצאות הקשורות ביותר לייצור ההכנסה וכלה בהוצאות עקיפות.

סקירת הדוח המאוחד:

  1. מכירות/עלות המכר – כמה עולה לייצר את המוצר שהחברה מייצרת? או כמה עולה לקנות את המוצר שהחברה משווקת?. מדובר בכל ההוצאות 'הישירות' שהוצאו ע"מ להביא את המוצר לידי היותו מוצר מוגמר.

לפי הביאור: חומרים שנצרכו, שכר עבודה, הוצאות ייצור אחרות (חשמל, מים וכו') ואפילו הוצאות הפחת של המכונות ומפעל הייצור של המוצר.

בעצם מנסים לשייך לכל מוצר שנמכר את ההוצאות שהיו קשורות לתהליך ייצורו.

חשוב לזכור: מדובר אך ורק בהוצאות בגין המוצרים שנמכרו, ולא בגין מוצרים שטרם נמכרו.

  1. רווח גולמי – הכנסה ממכירות פחות ההוצאות הישירות (כמוסבר לעיל: ההוצאות הקשורות בהפקת המוצר נטו).
  2. הוצאות מכירה, שיווק והפצה – עלויות שינוע, פרסום המוצר וכו'.

למשל: עלויות שינוע, הוצאות שכר (של אנשי שיווק), פחת (פחת של נכסים פיזיים שקשורים לשיווק, כגון מחשבי מחלקת השיווק], פרסום וקידום מכירות, עמלות לסוכנים, הוצאות רכב והוצאות אחרות.

  1. הוצאות הנהלה והוצאות כלליות – כפי שנלמד בהמשך אלו הוצאות קבועות בדר"כ.

למשל: הוצאות שכר והוצאות נלוות (שכר ההנהלה, חשב, עו"ד), פחת והפחתות (רכב המנכ"ל, משרדי ההנהלה), אחזקת מבנים, חובות מסופקים ואבודים.

בהקשר המאזני חוב מסופק הוא הפרשה/רזרבה בגין אותם לקוחות שחייבים כסף לחברה, אך יש ספק בכך שנצליח לגבות את החוב מהם[1]. מקובל גם להכניס סעיף זה לעלות המכר ואז יש לזה השלכות לגבי הרווח הגולמי. מדוע בכל זאת מסווגים זאת כהוצאה כללית? משום שהכלל החשבונאי לגבי חובות אבודים ומסופקים אינו ברור ומאפשר זאת[2].

דוגמא להבהרת חובות מסופקים:

בדוח שנת 2004 נרשמו:

1000 – חובות לקוחות.

(100) – חובות מסופקים.

במהלך שנת 2005 התברר ש-80 מתוך ה-100 הם חוב אבוד.

עוד במהלך אותה שנה התגלו חובות מסופקים אחרים המסתכמים ב-150.

מהי המשמעות?

בדוח שנת 2005 לא רק שלא נרשום את ה-80 כחוב אבוד (שהיה בעבר חוב מסופק) אלא גם נחסיר את ה-20 שהפרשנו בשנה הקודמת בעודף, כך שבסופו של דבר אע"פ שהחברה מעריכה שלא תצליח לגבות 150 – תחת סעיף 'הוצאות חובות מסופקים ואבודים' יירשם "130" בלבד.

הסיבה היא כאמור ההפרשה המיותרת של 20 בשנת 2004, כי את ה-20 כן הצלחנו בסופו של דבר לגבות במהלך שנת 2005. יש לזכור שאת סעיף ההוצאות מנסים לשייך למקום הנכון ברצף הזמן, היינו הזמן שבו החוב הפך לבלתי ניתן לגבייה (על אף שמס הכנסה עלול להכיר בחוב כבלתי ניתן לגבייה רק בשנה שאחרי).

רווח מפעולות רגילות/רווח תפעולי – הרווח מהפעילות העסקית של החברה.

הכנסות/הוצאות מימון, נטו – כולל: הוצאות ריבית שיש לשלם בגין ההלוואות פחות ההכנסות מהנכסים הפיננסיים שבידי החברה.

חשוב להבין את ההבדל בין סעיף זה לבין הסעיפים שמנינו לעיל. זהו סעיף ניהול הקשור לשיטת המימון שבחרנו לעסק, ואינו קשור לפן התפעולי של העסק עצמו.

הכנסות/הוצאות אחרות, נטו – הכנסות והוצאות שלא קשורות לפעילות העסקית או המימונית. למשל: רווח ממימוש והפסד מירידת ערך – למשל, מחיר של נכס מסוים התעדכן (לא מדובר במוצר שהחברה מוכרת); רווח הון ממכירת רכוש קבוע (שלא קשור לפעילות העסקית); רווח ממימוש השקעה בחברה (מיזוג) וכיו"ב.

  1. רווח לפני מיסים על הכנסה – מדובר ברווח החשבונאי לפני מיסים על הכנסה.
  2. מיסים על הכנסה – המונח המקובל היום הוא "הפרשה למיסים".

סעיף זה כולל גם את התשלום למס הכנסה וגם יצירת רזרבות בגין רווחי השנה לתשלומים שנצטרך לשלם בעתיד למס הכנסה [כך שהמספר בדר"כ יהיה גבוה יותר מהמספר עליו ממוסים במס הכנסה באותה שנה].

לדוגמא: בביאור תחת 'מיסים על הכנסה' – מופיע סכום של כ-89 אלף בשנת 2005. התשלום למס הכנסה ב'מיסים שוטפים' הינו 103 מליון. חלק מהתשלום בפועל יכול להתייחס גם לגבי העבר ולכן יש הפרש בין המספרים, על אף ששניהם רשומים בדוח המתייחס לרווחים של אותה שנה. באותו מקום מתחת לשנת 2004 ניתן לראות שדווח על סכום גבוה יותר ממה שמדווח לגבי התשלום בפועל למס הכנסה (יצרו רזרבה במס, כי ככל הנראה הגדילו גם את הרווח המדווח).

חשוב לזכור: לא מדובר בתשלום למס הכנסה נטו.

  1. רווח לאחר מיסים על הכנסה
  2. חלק המיעוט ברווחים של חברות מאוחדות, נטו – כמה מתוך הרווחים המאוחדים של הקבוצה שייך למיעוט? מהו חלקו של המיעוט ברווחים של חברות הבת?
  3. רווח נקי – המספר המייצג את חלקה של האם ברווח לאחר מיסים על הכנסה (לאחר שניכינו את חלקו של המיעוט).
  4. חלק החברה ברווחים של חברות מוחזקות, נטו – למשל: חברה המוחזקת ב-40% ויש בה רווח 100. בדוח רווח והפסד של החברה המחזיקה יופיע 40 (תחת הרווחים/ההפסדים של אותה חברה).

סקירת דוח החברה –

הפורמט זהה אך מונה את התוצאות העסקיות של חברת האם בלבד.

ההבדל היחיד: הרווח לאחר מיסים על הכנסה (רק של האם). התוצאות העסקיות של כל חברות הבנות, היא שבדוח החברה סולו – נרשום את חלקנו ברווח (כחברה האם) אצל כל הבנות.

בדוח המאוחד התחשבנו ב-100% והורדנו 30% במיעוט. כעת נרשום 70% בחברות הבנות בשורה נפרדת. התוצאה הסופית זהה – הרווח הנקי זהה (177 אלף).

דוח על השינויים בהון העצמי

הדוח מתאר את ההתפתחות בסעיף ההון העצמי של הפירמה. הדוח בנוי מטורים: הון המניות, פרמיה על מניות, קרנות הון מסוימות (למשל, קרן הון ממכירת נכס לבעל שליטה), עודפים וסה"כ ההון העצמי.

לדוגמא: דוח אסם סוקר את היתרה בתחילת 2003, רווח נקי, דיבידנד ששולם, היתרה בסוף 2003 וכן הלאה.

סה"כ ההון העצמי משמעותו כמה הנפקנו בתוספת הרווחים הצבורים שצברנו עד היום בניכוי הדיבידנדים ששולמו עד היום. כפי שכבר אמרנו לנתון זה אין חשיבות רבה בנוגע לקביעת שווי החברה.

דוח על תזרימי מזומנים

זהו דוח חשבונאי (והוא שונה מהדוח על תזרימי מזומנים שנלמד לצורך הערכות שווי).

הדוח מחולק ל-3 קטגוריות:

א.      תזרים מזומנים מפעילות שוטפת – הרווח מהפעילות העסקית (האחוז מתוך הרווח הנקי שהוא במזומן).

ב.      תזרים מזומנים מפעילות השקעה – כמה מתוך הכסף שייצרנו באותה שנה אנו נדרשים להשקיע חזרה בעסק (ברכוש קבוע ועוד).

ג.        תזרים מזומנים מפעילות מימון – כמה כסף גייסנו ממקורות מימון/החזרנו למקורות מימון. מקורות המימון הם לא רק מימון חיצוני, אלא גם מימון בהון עצמי. לכן, דיבידנד ששולם מסווג כפעילות מימון (כפי שתשלום ריבית על הלוואות מסווג כפעילות מימון).

תזרימי מזומנים מפעילות שוטפת: מתחילים מהרווח הנקי (לפי דוח רווח והפסד) ומבצעים התאמות כדי להציג את תזרימי המזומנים נטו מפעילות שוטפת. כלומר, בודקים כמה מתוך ההכנסות וההוצאות שרשמנו בדוח רווח והפסד לא היו הכנסות/הוצאות במזומן. [פחת למשל הוא סעיף הוצאה רישומי שאינו מזומן, לכן נצטרך לבצע התאמה. מיסים נדחים – אם יצרנו רזרבה בדוח רווח והפסד, "נוסיף" זאת כעת לדוח על תזרימי מזומנים שכן זו לא היתה הוצאה במזומן, וכיו"ב].

תזרימי מזומנים מפעילות השקעה: הכרה בהכנסות/הוצאות שביצענו בטרם היה תשלום בגינן. למשל, מכירה ללקוח שטרם שילם, כאשר בדוח רווח והפסד רשמנו כבר את ההכנסה. נתקן ונפחית את ההכנסה, משום שאיננה מזומן. כך גם לגבי מלאי ששילמנו עליו אך טרם נמכר – הוא אמנם לא מופיע בדוח רווח והפסד, אך הכסף יצא מהכיס.

תזרימי מזומנים מפעילות מימון: פריעת הלוואות ותשלום דיבידנד.

הסכימה של 3 הקטגוריות הנ"ל מבטאת את העליה/הירידה במזומנים ושווי מזומנים. יתרת המזומנים לתחילת השנה המדווּחת צריכה להיות זהה ליתרת המזומנים לסוף השנה שקדמה לה.

הדוחות הכספיים בדוח התקופתי

זהו דוח קצר בהרבה.

אין בו כמעט ביאורים.

הדוח מסוקר ולא מבוקר[3].

"סקירת דוחות ביניים מאוחדים בלתי מבוקרים" – דוח רואי החשבון המעיד על הסקירה והיעדר הביקורת מצורף לדוח הרבעוני (בארה"ב זה לא קיים).

במאזן (התקופתי):

יש רק דוחות מאוחדים.

נתוני ההשוואה מתייחסים הן לדוח המבוקר האחרון (השנתי), הן לרבעון הנוכחי והן לרבעון המקביל בשנה הקודמת (זאת על מנת שיהיו נתוני השוואה לעונה קודמת, וזה בר חשיבות בעיקר בחברות עונתיות)[4].

בדוח רווח והפסד (התקופתי):

נתוני ההשוואה מתייחסים לחמש תקופות:

א.      הדוח המבוקר האחרון (השנתי).

ב.      הרבעון הנוכחי המסוקר (כלומר 3 החודשים האחרונים) – בשנה זו ואשתקד.

ג.        הרבעונים במצטבר – קרי, התקופה מתחילת השנה ועד לסוף הרבעון המסוקר (תקופה של 6 או 9 חודשים) – בשנה זו ואשתקד[5].


[1] יש חברות שעושות מניפולציות ויוצרות רזרבות גדולות לקראת שנים קשות. אגב, אם הציבור מעריך את שווי החברה בפחות מהערך החשבונאי שלה באופן ניכר, זה יכול להעיד על כך שנעשתה שגיאה בתמחור סעיף זה של החובות המסופקים (קרי, הציבור לא סומך על הערכת החברה בקשר לחובות שתצליח לגבות, למשל אם מדובר בחובות של חברות אחרות שנמצאות לקראת חדל"פ וכו').

[2] החברה לא יכולה "לזגזג" ולבחור להכניס את ההוצאה הזו כל פעם בסעיף אחר, בין היתר משום שרוה"ח לא יאשר בקלות מעבר מטכניקה אחת לאחרת בלי צידוק מהותי.

[3] בדוח מסוקר, רוה"ח בודק אך ורק את סבירות המספרים הרשומים בדוח, כל עוד אינו נתקל באירוע חריג.

[4] למשל: 30 ביוני 2005 (בלתי מבוקר) – 30 ביוני 2004 (בלתי מבוקר) – 31 בדצמבר 2004 (מבוקר).

[5] למשל: טור-1: 6 חודשים שנסתיימו ביום 30 ביוני 2005 + 30 ביוני 2004 [בלתי מבוקר]; טור-2: 3 חודשים שנסתיימו ביום 30 ביוני 2005 + 30 ביוני 2004 [בלתי מבוקר]; טור-3: שנה שנסתיימה ביום 31 בדצמבר 2004 [מבוקר].

One Comment
  1. Lee permalink

    10x
    תודה על ההסבר המפורט

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: