Skip to content

מדיניות המחרה (להבדיל מתמחיר) בינלאומית

23/12/2009

 מדיניות המחרה (להבדיל מתמחיר) בינלאומית

דיויד שוגרמן David Sugarman

תמחיר בא מהחשיבה החשבית וניהול הכספים של כינוס כל העלויות הישירות והעקיפות לקביעת מחיר הריצפה (שכל מחיר נמוך ממנו משמעו הפסד) Cost accounting.

המחרה Pricing – כלי של אנשי השיווק שבא להשיג יעד בהיותו אחד מארבעת המרכיבים של השיווק, והוא בא להשיג יעדים שיווקיים.

בהמחרה נלקחות הוצאות הייצור בשערי המפעל, וקובע מחיר חדש בשער המפעל מבלי לקחת את ההוצאות הקבועות בחשבון. זו הדרך היחידה להתחרות בשווקי חו"ל. כיוון שההוצאות הקבועות עדיין קיימות הן מועמסות על השוק המקומי. אולם קיימת מגבלה ליכולת השוק המקומי לשאת בהוצאות הקבועות הללו לאורך זמן.

מחירי היצף (dumping) כאשר מוכרים טובין בחו"ל במחיר נמוך מעלות הייצור האמיתית. תמחור תוקפני (Preditory) יכול להיות גם בסחר מקומי אולם ביצוא נהוג להשתמש במונח מחירי היצף. אין אף מדינה או הסכם סחר המתירים מכירה במחירי היצף מול ייצור מקומי. חשוב לציין כי מחיר היצף נמדד בייחס לעלות הייצור בארץ הייצור ולא בייחס לעלות הייצור בארץ היעד. לכן בעצם תמחור בעלויות משתנות ללא העלויות הקבועות יוצר למעשה תימחור במחירי היצף ולכן הוא נתון לסנקציות. הבעייה היא שההוכחה קשה ובנוסף חובת ההוכחה היא על המתלונן על התופעה ויכולת ההוכחה מוגבלת. לאור פוטנציאל למשבר דיפלומטי במיקרה של האשמות שווא יש רתיעה ממשית של הפקידות מפני הפעלת אמצעים כנגד יצואנים במחירי היצף.

בישראל התקבל הנוהל (ככלל אצבע) שאם מסך כל הייצור מייצאום עד 50% כי אז ניתן לנקוט בהמחרה על פי ההוצאות המשתנות (ללא ההוצאות הקבועות). לכן אם מבחינה מעשית משקל היצוא של מוצר עולה על 50% יש חובה להעמיס לפחות חלק מהעלויות הקבועות על מחיר המוצר בחו"ל.

גריפת שמנת Skimming- המחרה במחיר גבוה כדי לגרוף רווח מירבי במצב בלעדיות וביקוש גבוה.

החכרה – Leasing

שיטה ייחודית למכירה בחו"ל בתשלומים לשיעורין. הדבר אטרקטיבי במדינות שבהן יש מגבלות מט"ח. המחכיר מחשב את המחיר כך שבמחצית תקופת ההחזר יושג המחיר. מדינות המעודדות את יצרניהן לייצוא, מעודדות החכרה או אשראי על ידי מימון היצוא בתשלום לייצרן באופן מיידי וגביית התשלום מהלקוח במועד המרוחק. לעיתים המדינות מעניקות הלוואות לטווחים בינוניין וארוכים (בעיקר מדינות אירופאיות) כאמצעי לפתרון בעיות המימון, כמדיניות לייצור מקומות עבודה מקומיים (מדיניות זו נקראת ייצוא אבטלה קרי ייצור ייצוא בהפסד או בסיבסוד בכדי ליצור מקומות עבודה נוספים בארץ המקור).

אסטרטגיה של המחרה פנים אירגונית

רלוונטי רק לחברה אינטגרטיבית. כאשר יש בבעלות החברה מספר חברות במקומות שונים בעולם, כי אז יש מקום נרחב לתרגילים בינלאומיים.

  • המענעות ממס Tax avoidance דרך חוקית לצימצום חבות המס.
  • השתמטות ממס – כאשר מבוצעים תהליכים לא חוקיים.

הפער בין שני המיקרים הינו דק מאוד!

מובן שכאשר ישנן חברות שונות במקומות שונים, כי אז את מירב ההוצאות נזקוף היכן שהמס גבוה ביותר. בהתאם הרווח יזקץ במקום שבו המס הוא הנמוך ביותר.

לשם דוגמה ניקח את מיקרה אלי הורוביץ וחברת טבע.

חברת טבע בבעלות חברת אחזקות ס.ל.א. הנ"ל היא חברת אחזקה אולם היא מבצעת עסקאות כך שחלק מהיבוא של טבע מבוצע תחת חברת ס.ל.ע. בנוסף יש חברת בת בשוויץ.

אלי הורוביץ זקף את רווחי הפעילות הישראלית לחברה בשוויץ (כאשר מס חברות בשוויץ הוא 30% בעוד שבארץ באותה התקופה המס לחברות היה עד 50%), ואת ההוצאות זקף לטבע.

בערכאה הראשונה הושע אלי הורוביץ ההית המשפט המחוזי. להגנתו טען כי קיבל יעוץ ולא הבין את המשמעות. הגנתו המשפטית עלתה למעלה משני מליון דולר. הוא זוכה בבית המשפט העליון. אחד השופטים שזיכה אותו הוא מחוג החברים של עורך הדין של הורוביץ. על החברה נגזר כופר ומס הכנסה בנוסף.

 אם נאמר לחברה ישראלית יש חברת בת בסרי-לנקה. סרי-לנקה לא מרשה להוציא מעל שיעור מסויים מהרווחים המקומיים במטבע זר מחוץ למדינה. היתרה מחוייבת להישאר בסרי-לנקה. כיוון שהמטבע המקומי אינו בטוח דיו, חברת בת יכולה לייצר בסרי לנקה אך את הרכיבים לרכוש מארץ אחרת.  חיוב חברת הבת במחיר גבוה יכול לאפשר ייצור של הכסף הזר מחוץ למדינה. מובן שחבות המס בארץ ממנה מבוצע יבוא הרכיבים עלתה אולם זו בדיוק המטרה. לכן לחברות גלובליות יש יכולות להזיז את המשאבים בין מדינות שונות.

 לפני מספר שנים פקיד השומה האמריקאי דרש מחברת קוקה-קולה תשלום בגין רווחים אשר נרשמו מחוץ לארצות הברית.

 כאשר רשויות המס של מדינות שונות יהדקו ביניהן את שיתוף הפעולה, חופש מחירי העברה (או תמחירי העברה transfer pricing/transfer cost-accounting)  יצטמצם.

 יבוא מקביל – יבוא אפור

חברת סקל בנתבג מוכרת טלויזיה ב 200$ כאשר את אותו המכשיר רוכשים באמצעות היבואן הרישמי בארץ ב 465$. מקור ההבדל הוא לא רק המכס והמע"מ. הגורם האמיתי הוא יבוא אפור. המפיץ הגדול ביותר של המכשירים נמצא ברוטרדם והוא מפיץ לכל אירופה. כאשר בהזמנה בודדת נרכשים מכשירים רבים, והמפיץ עצמו בעל כח רב, הוא מקבל מחיר מוזל במיוחד. כיוון שהמפיץ האירופאי מקבל בעלות בעת הרכישה, וכיוון שהוא גדול חברת טושיבה אינה מעוניינת להתעמת עימו למרות שהדבר אינו לרוחה.

המפיץ המקומי מתמודד עם הקושי על ידי תמחור שונה לאחריות. מוצר שאינו מיובא על ידי היבואן המקומי יגבה עלות שירות שאינה משתלמת.

 דרך נוספת היא אפליית מחירים של פירמות שונות בין מדינות. לדוגמה מכנסי ג'ינס. הדבר יוצר ארביטראז' בין ארצות לסחורות ואז נוצר יבוא אפור.

 בעוד שלקונים היבוא האפור יוצר מחיר מוזל, הוא מקשה מאוד על עסקים. בישראל שי חברות רבות שמתמחות ביבוא אפור. לדוגמה חברת סוניקו מביאה יבוא מקביל של מוצרי חברת סוני.

 זכיינית קוקה קולה פנתה לחברת קוקה קולה האמריקאית בתלונה שהפחית האמריקטית (שמכילה כ 10% יותר משקה) משווקת בארץ במיני מרקטים ובפיצוחיות, כאשר המחר לקימעונאי ולסיטונאי היה זול יותר (שוב חברת סוניקו).

 דוגמה נוספת: שוק המשקאות החריפים נפתח ליבוא מקביל. שוב חברת סוניקו מייבאת משקאות חריפים ובירה במחירים נמוכים ב  40% מהמקובל. כנ"ל רשת אפריל שהיא יבואן מקביל לבשמים.

 

הסכמי סחר – תוספות

ישראל אינה ולא תהיה חברה באיחוד האירופי אלא במעמד חברה נלווית (כמו מרוקו ותוניס).  חשוב להבין את נקודת המבט האירופאית להקמת האיחוד. מדובר באיזור הסחר החופשי הכלכלי הגדול בעולם. האיחוד קם על שרידי מלחמת העולם השניה. באירופה היו מעל 40 מיליוני אנשים עקורים. חלקם ניסה לחזור למקומו מלפני המלחמה וגילה כי המקום נמחק. בנוסף לרוב המדינות הכלכלות היו הרוסות. בעשור האחרון משנפתחו האריונים ברוסיה התברר כי לברית המועצות נהרגו בין 30 ל 35 מליוני תושבים. מנהיגים שקמו לאור ההריסות החליטו כי לא יהיו עוד מלחמות באזורם. ההתחלה היתה בהסכם הפחם והפלדה וממנו נולד לבסוף האיחוד האירופי. הפילוסופיה מתבססת על מספר חירויות:

  1. מעבר חופשי של סחורות בין המדינות החברות בגוש
  2. מעבר חופשי של שירותים
  3. מעבר חופשי של אנשים מארץ לארץ.
  4. כל עוד אדם עונה לכללים מסוימים הוא יהיה גם זכאי לשירותים סוציאליים בכל אחת מהמדינות.

האיחוד יצר האצה לארצות שהיו מאחור והפך אותן למתקדמות (כגון יוון). יש האחדה של מנגנון התקינה והמטבע. האיחוד מעוניין לאחידות בנושא יחסי החוץ, אך ישמר את האתניות.

 

מדינת ישראל חברה נלווית באיחוד האירופי מאז שנות החמישים לאור נקיפות המצפון של האירופאים לאחר השואה. בנוסף בשנות החמישים והשישים ראשי השלטון בארץ ובאירופה היו מפלגות סוציאליסטיות. כך דרך האיחוד הסוציאליסטי נוצר הצירוף.

 

עקרונות הסכם האיחוד קובע כי ברוב המוצרים נכנס יצוא ישראלי לאירופה ויבוא ישראלי מאירופה באופן חופשי. הדבר פתח שווקים עשירים וגדולים מחד, אך חשף את השוק הישראלי והתעשייה המקומית ליבוא מתחרה שמקשה מאוד. ההתחזקות הכלכלית של ישראל נסמכה במידה רבה על השילומים מגרמניה.

 הסכם אזור הסחר החופשי עם ארה"ב הוא משנות השמונים ונולד לאחר שלוש שנות משא ומתן ואושר על ידי שני בתי הנבחרים. מגדלי כותנה ועגבניות באמריקה התנגדו להסכם לא משום היתרון הישראלי עקב החשש להסכם מקביל מול מקסיקו שהיה מקשה עליהם עד מאוד. לבסוף משאושר ההסכם הוא יצר הגברת היצוא לארה"ב. לפני הסכם הסחר היה הסכם העדפה (הטבות חד צדדיות ליצוא לארה"ב). בהסכם מול ארה"ב נקבע כי בכל מכרז של מכוחות המזויינים האמריקאיים יכולה חברה ישראלית להשתתף כחברות אמריקאיות במכרזים שממומנים בכסף פדרלי.

להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: