Skip to content

עקרונות תכנון אסטרטגי

14/12/2009

תכנון אסטרטגי

דיויד שוגרמן David Sugarman

"אסטרטגיה" הוא מונח הלקוח מהתחום הצבאי. אסטרטגיה מוגדרת באנציקלופדיה "בריטניקה" כ"האומנות של המפקד הצבאי" (מהמילה היוונית stratagos ).

לפי מילון לונגמן (Longman), אסטרטגיה היא סדרת פעולות מתוכננות היטב להשגת מטרה. לפי מילון ובסטר New World Dictionary : "מדע התכנון וההכוונה של פעולות צבאיות בעלות היקף גדול, תמרון כוחות צבא לעמדת היתרון הגדולה ביותר האפשרית, לקראת עימות עם האויב". המונח הושאל לתחום הניהול המודרני. בהקשר החדש הושאר הרכיב העיקרי שלו – המטרה של השגת יתרון תחרותי של ארגון. משתמשים בו לציון סוג של תכנון. תחילתו של תכנון אסטרטגי בארגונים הוא בשנות החמישים של המאה ה- 20. הוא היה נפוץ במיוחד בשנות השישים והשבעים של המאה, כשרווחה האמונה שהוא ייתן מענה לכל הבעיות הארגוניות. דגמים מוקדמים של תכנון אסטרטגי שיקפו את הערכים של המבנה ההייררכי, מלמעלה למטה, של מערכות ניהול מסורתיות, לפיהם עבודת המטה כללה ניתוח של המצב הנתון של הארגון והחלטות לגבי שורת פעולות שיש לנקוט. הדברים סוכמו במסמך רשמי. עבודת היישום הייתה מהלך חסוי נפרד. בתקופתנו דגמי התכנון האסטרטגי הקיימים מתמקדים בחשיבה ובלמידה ארגונית ובפיתוח היכולת של הארגון להסתגל בזריזות לשינויים בסביבה ולפעול בגמישות.

ניתן להגדיר אסטרטגיה על-פי תשעה ממדים:

1. היא מתרגמת את המטרה של הארגון ליעדים ארוכי טווח, תכניות פעולה וסדר עדיפויות בהקצאת משאבים.

2. מגדירה את תחום העיסוק של הארגון.

3. מנסה להשיג יתרון ארוך טווח ויציב בכל אחד מתחומי העיסוק של הארגון על-ידי פיתוח יכולת תגובה הולמת שלו להזדמנויות ולאיומים בסביבתו, ולעוצמותיו וחולשותיו.

4. מזהה את המשימות הניהוליות המתאימות ברמות הארגון, המינהל והשדה.

5. זוהי מערכת החלטות הנמצאות בהלימה זו עם זו, משלימות זו את זו ויוצרות שלמות אחת.

6. מגדירה את אופי התרומה הכלכלית והלא-כלכלית של הארגון לבעלי העניין.

7. היא ביטוי לכוונות האסטרטגיות של הארגון.

8. מכוונת לפיתוח כישורי הליבה והיכולות הבסיסיות של הארגון ותחזוקתן.

9. היא מהווה אמצעי לגיוס משאבים חומריים ואחרים ולשמירתם על-מנת לפתח את היכולות של הארגון להשיג יתרונות תחרותיים קבועים ומתמשכים.

התכנון הוא תהליך מובנה הכולל מערכת אינטגרטיבית של החלטות שמטרתן להשיג תוצאות רצויות. אנו משתמשים במונח "תכנון אסטרטגי" ולא "תכנית אסטרטגית" תוך שימת דגש על ראיית התהליך של התכנון האסטרטגי כתפיסה ניהולית. תכנון אסטרטגי הוא כלי לניהול שמטרתו, כמו מטרת כל כלי ניהול, לסייע לארגון לתפקד טוב יותר. הווה אומר: למקד את המאמצים של הארגון, להבטיח שחבריו פועלים להשגת מטרות מוסכמות, להעריך את כיוון הפעולות של הארגון ולהתאים אותן לסביבה המשתנה. תכנון אסטרטגי הוא מאמץ שיטתי ועקיב לקבל החלטות בסיסיות ולבצע פעולות המעצבות את הארגון ומכוונות אותו, את מעשיו ואת הצידוק למעשים אלה בהתייחס לעתיד. "מטרת התכנון האסטרטגי להבטיח שהארגון לא נרדם בשמירה: לבחון מה השתנה בסביבה החיצונית ולגבש מענה ארגוני הולם לכך, להתאים את הארגון למיצוי ההזדמנויות החדשות ולהתגוננות בפני האיומים החדשים. בקיצור להתחדש".

תכנון אסטרטגי הוא תהליך מורכב ומתמיד של שינוי ארגוני. יישום איכותי של הרכיבים הבאים חיוני להבטחת תכנון אסטרטגי מוצלח: • מכוונוּת לעתיד והתמקדות בעתיד מצופה: הוא בוחן את השאלה, במה יהיה העולם שונה בעוד כ-5 – 10 שנים. מטרתו ליצור את העתיד של הארגון לאור הצפי כיצד זה עתיד להיות.

• ניתוח קפדני של מגמות צפויות ותרחישים חלופיים של העתיד וניתוח נתונים פנימיים וחיצוניים.

• גמישות וראייה מקיפה: מתייחס לארגון, לסביבה שבה הוא פועל, תוך בחינת המסגרת להשגת המטרות, והעמדת מסגרת עבודה וכיוון להשגת העתיד הרצוי של הארגון.

• קביעת המסגרת להשגת יתרונות תחרותיים של הארגון על-ידי ניתוח קפדני שלו, של סביבתו הפנימית והחיצונית ושל ה"מאפשרים" שלו. כל אלה מאפשרים לארגון להגיב לאיומים, לאירועים, לאתגרים ולהזדמנויות, במסגרת החזון שלו ושליחותו, כפי שפותחו בתהליך התכנון האסטרטגי.

• זהו תהליך איכותי המוּנע על-ידי רעיון, והמכיל נתונים "רכים", לא תמיד מגובים בנתונים כמותיים, כגון: ניסיון, תחושות, רעיונות. זהו תהליך המאפשר דיאלוג ארגוני מתמשך, שואף לספק חזון ארגוני בהיר ומיקוד. • מיקוד: מאפשר לארגון להתמקד הואיל והוא מבוסס על תהליך פעיל, מתמשך, של הערכה עצמית.

• למידה מתמדת, דיאלוג ארגוני, שמאפשר להעמיד יעדים. הדיאלוג שואף לשנות את הדרך שבה הארגון חושב ופועל, והוא יוצר ארגון לומד.

• אם התהליך מוצלח, הוא משפיע על כל תחומי התפקוד של הארגון והופך לפילוסופיה של הארגון ותרבותו.

התהליך הוא אסטרטגי – כי הוא כרוך בהכנת הדרך הטובה ביותר להגיב לנסיבות שבהן פועל הארגון, אם נסיבות אלה ניתנות לחיזוי. ארגונים ללא מטרות רווח צריכים להגיב לעתים קרובות לסביבות משתנות ואף עוינות. התהליך דורש בהירות לגבי יעדי הארגון, להיות מודע למשאביו ולשלבם לכדי יכולת להגיב באופן מודע ומתוכנן לסביבה דינמית. זהו תהליך תכנון – כי מדובר בפעולה מכוונת של הצבת יעדים (כלומר: בחירה בעתיד הרצוי) ופיתוח גישה להשגתם. התהליך הוא שיטתי – כי הוא דורש סדר פעולות מסוים ומובנה כדי שיהיה ממוקד ויצרני. התהליך מעלה סדרת שאלות המסייעות למתכננים לבחון ניסיון, לבדוק הנחות יסוד, לאסוף ולהביא מידע בנוגע להווה ולִצפות את הסביבה העתידית של הארגון. התהליך עוסק בהחלטות ובפעולות עיקריות – מכיוון שנדרשות החלטות כדי לענות על סדרת השאלות שהועלו. התכנית האסטרטגית היא סדרה של החלטות בנוגע לשאלות הבאות: מה לעשות? מדוע לעשות? כיצד לעשות זאת? מכיוון שאין אפשרות לבצע את כל הנדרש, התכנון האסטרטגי מניח שהחלטות ופעולות ארגוניות מסוימות חשובות יותר מאחרות, ושחלק גדול מהאסטרטגיה הוא לקבל החלטות קשות לגבי מה חשוב יותר להשגת הצלחה של הארגון. תכנון אסטרטגי מתמקד בסוגיות אסטרטגיות. אלה הם הנושאים הבסיסיים שעל הארגון להתייחס אליהם כדי לממש את שליחותו ולהתקדם אל עבר העתיד הרצוי בעיניו. פותחו כלים שניתן להסתייע בהם בתהליך התכנון האסטרטגי. דוגמה לכלים כאלה הוא ניתוח ה-SWOT ומודל פורטר. תכנון אסטרטגי ותכנון ארוך טווח למרות שרבים משתמשים בשני המונחים לחלופין, יש הבדל בין תכנון אסטרטגי לבין תכנון ארוך טווח בהנחות היסוד שלהם בנוגע לסביבה ה"משוערת" העתידית. תכנון ארוך טווח עוסק בפיתוח תכנית להשגת יעד או קבוצת יעדים בתוך תקופה של מספר שנים; זאת מתוך הנחה שהידע הקיים לגבי התנאים העתידיים הנו מספיק כדי להבטיח את המהימנות של התכנית במהלך יישומה. בשנות החמישים המאוחרות ובשנות השישים המוקדמות של המאה העשרים, לדוגמה, כלכלת ארצות הברית הייתה יציבה יחסית וניתנת לחיזוי במידה מסוימת, ולכן תכנון ארוך טווח היה מקובל ויעיל. תכנון אסטרטגי, לעומת זאת, מניח שארגון צריך להגיב לסביבה דינמית, משתנה לעתים קרובות ובאופן בלתי צפוי. תכנון אסטרטגי מדגיש את החשיבות שיש לקבלת החלטות שתאפשרנה לארגון להגיב בהצלחה לשינויים בסביבה. תכנון אסטרטגי וניהול אסטרטגי תכנון אסטרטגי מועיל אם הוא תומך בחשיבה אסטרטגית ומוביל לניהול אסטרטגי, המהווים את התשתית לארגון יעיל. תכנון אסטרטגי פירושו לשאול: האם אנו עושים את הדבר הנכון? לבצע הערכה לאור העקרונות הבסיסיים הבאים של החשיבה האסטרטגית: קיימת מטרה ברורה, ישנה הבנה של הסביבה, במיוחד של הכוחות המשפיעים על השגת המטרה או המעכבים אותה, וישנה יכולת תגובה יצירתית לאילוצים אלה.

מכאן נובע כי ניהול אסטרטגי הוא יישום של חשיבה אסטרטגית בהנהגת הארגון. התייחסות מתמדת לשאלה האם אנחנו עושים את הדבר הנכון?

חשיבה אסטרטגית מפנה את המאמץ והרצון להסתגל לנסיבות המשתנות, והיא מושתתת על שלושה הרכיבים הבאים:

• עיצוב החזון של הארגון ביחס לעתיד לאור גורמים חיצוניים משתנים – כמו תקנות וחוקים, תחרות, טכנולוגיה ולקוחות.

• פיתוח אסטרטגיה מסתגלת להשגת המטרות.

• יצירת מבנה ארגוני שיגייס משאבים ויאפשר לו ליישם את האסטרטגיה התחרותית שלו.

תכנון אסטרטגי הוא סתגלני, שומר על רלוונטיות של הארגון ומאפשר לו להצליח במציאות הדינמית הקיימת. מה תכנון אסטרטגי איננו? לאור ההגדרה של התכנון האסטרטגי ניתן להסיק מה אינו תכנון אסטרטגי. תכנון אסטרטגי עוסק בהחלטות ובפעולות העיקריות של הארגון, אבל אין הוא מנסה לקבל החלטות לגבי העתיד. תכנון אסטרטגי דורש לזהות את הסביבה העתידית, אך ההחלטות מתקבלות בהווה. על הארגון להיות מעודכן בשינויים כדי לקבל את ההחלטות הטובות ביותר בכל זמן נתון. כלומר: עליו לקיים ניהול אסטרטגי כפי שעליו לתכנן תכנון אסטרטגי. תכנון אסטרטגי נחשב כלי בניהול, אך אין הוא תחליף למנהיגות בקבלת החלטות. על מנהיגי כל מערכת לשאול את עצמם את השאלות הבאות: מהם הנושאים החשובים ביותר שעלינו להגיב עליהם? וכיצד נגיב? ניתוח הנתונים וקבלת ההחלטות האסטרטגיות אינם תחליף לעבודת הארגון. הם רק אמצעי תמיכה לאינטואיציות, לשיקולי הדעת ולשיפוט שאנשים מפעילים בארגוניהם. תכנון אסטרטגי הוא תהליך שיטתי, אך אין הוא בנוי על מעבר קווי משלב לשלב. זהו תהליך יצירתי, והתובנה הרעננה של היום יכולה לשנות את ההחלטה שהתקבלה אתמול. זהו תהליך של תנועה קדימה ואחורה בטרם מתקבלות ההחלטות הסופיות. יש המדמים את התכנון האסטרטגי לנסיעה על גלגיליות (בשונה מנסיעה ברכבת מנקודה א' לנקודה ב'), עם סטייה במהמורות הדרכים ועיקולי הכבישים, כשבסופו של דבר מגיעים ליעד, בתנאי שלא יורדים מהמסלול.

שלבים בתכנון אסטרטגי

1. הגדרת החזון והשליחות של הארגון.

2. ניתוח סביבת העבודה הפנימית והחיצונית.

3. הערכת הפערים בין מצב נתון והעתיד הרצוי.

4. השוואה של הארגון (פעולותיו, תהליכיו, ביצועיו) עם ארגונים איכותיים דומים, כבסיס לקביעת תוצאות איכותיות ומחויבות להשגתן.

5. הצבת נושאים אסטרטגיים, הנושאים הבסיסיים שבהם על הארגון להתמקד כדי לממש את שליחותו ולהתקדם לעבר עתיד רצוי.

6. תכנון אסטרטגי: הצבת יעדים אסטרטגיים, הכנת תכניות פעולה להשגתם (כיצד נפעל כדי לבצע את התכנית האסטרטגית שלנו?), ופיתוח טקטיקות של ביצוע ויישום.

7. "אסטרטגיה מזדמנת": זוהי התנהגות עקיבה, דגם פעולה החוזר על עצמו והניתן לזיהוי במצבים שלא תוכננו ולא נצפו – כשיש צורך לסטות מאסטרטגיה שגובשה.

8. הערכת אסטרטגיה: הערכה תקופתית של אסטרטגיות, טקטיקות ותכניות פעילות היא חיונית להערכת הצלחתו של תכנון אסטרטגי. יש לבצע הערכה בפרקי זמן קבועים, כדי לבחון את ההשפעות ארוכות הטווח של הפעולות על חזונו ועל שליחותו של הארגון. על הארגון להעריך את תוצאות הביצוע בפועל ביחס לתוצאות הרצויות ולשקול את ההשפעות שיכולות להיות לשינויים מתחייבים.

9. בחינה מחודשת של תהליך התכנון האסטרטגי ושל התכנית והכנסת שינויים מתחייבים לאור תוצאות ההערכה, האסטרטגיות המזדמנות והשינויים המשפיעים על תכניות הארגון ופעולותיו.

10. חשיבה אסטרטגית וניהול אסטרטגי: עם הזמן אנשים בארגון מקבלים החלטות במסגרת החזון והשליחות האסטרטגיים של הארגון. תכנון אסטרטגי הופך ל"דרך חיים" בארגון וטבוע בתהליכי קבלת ההחלטות בו.

מקור:http://www.education.gov.il

להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: