!!! Google has changed its terms and conditions

be carefull what you upload on the web

https://www.google.com/intl/iw/policies/terms

Your Content in our Services

Some of our Services allow you to submit content. You retain ownership of any intellectual property rights that you hold in that content. In short, what belongs to you stays yours.

When you upload or otherwise submit content to our Services, you give Google (and those we work with) a worldwide license to use, host, store, reproduce, modify, create derivative works (such as those resulting from translations, adaptations or other changes we make so that your content works better with our Services), communicate, publish, publicly perform, publicly display and distribute such content. The rights you grant in this license are for the limited purpose of operating, promoting, and improving our Services, and to develop new ones. This license continues even if you stop using our Services (for example, for a business listing you have added to Google Maps). Some Services may offer you ways to access and remove content that has been provided to that Service. Also, in some of our Services, there are terms or settings that narrow the scope of our use of the content submitted in those Services. Make sure you have the necessary rights to grant us this license for any content that you submit to our Services.

You can find more information about how Google uses and stores content in the privacy policy or additional terms for particular Services. If you submit feedback or suggestions about our Services, we may use your feedback or suggestions without obligation to you.

נא לשים לב

גוגל משנה תנאים

שימו לב מה אתם מעלים לרשת !!!

התוכן שלך בשירותים שלנו

חלק מהשירותים שלנו מאפשרים לך לשלוח תוכן. הבעלות על זכויות הקניין הרוחני הקיימות לך בתוכן זה נותרת בידיך. במילים אחרות, מה ששייך לך נשאר שלך.

כאשר אתה מעלה או שולח תוכן לשירותים שלנו בדרך זו או אחרת, אתה למעשה מעניק ל-Google (ולאלו עמם אנו עובדים) רישיון עולמי המתיר להשתמש בתוכן זה, לארחו, לאחסנו, לשחזרו ולשנותו , ליצור ממנו עבודות נגזרות (כגון נגזרות המתקבלות כתוצאה מתרגום, התאמות או שינויים אחרים שאנו עושים כדי להתאים את התוכן לשירותים שלנו), לפרסם אותו, לעשות בו פעולות הגלויות לעיני הציבור, להציג אותו לעיני הציבור ולהפיץ אותו. הזכויות שאתה מעניק ברישיון זה מוגבלות למטרות הפעלה, קידום ושיפור השירותים שלנו ופיתוח שירותים חדשים. רישיון זה ימשיך להיות תקף גם אם תפסיק להשתמש בשירותים שלנו (לדוגמה, לגבי רישום עסק שהוספת ל‘מפות Google’). שירותים מסוימים עשויים להציע לך דרכים לגשת לתוכן שנוסף לאותם שירותים ולהסירו. בנוסף, בחלק מהשירותים, קיימים תנאים או הגדרות אשר מצמצמים את השימוש שלנו בתוכן שמשתמשים שולחים במסגרת השירותים הללו. ודא כי יש בידך הזכויות הנחוצות כדי להעניק לנו רישיון מסוג זה עבור כל תוכן שתשלח לשירותים שלנו.

תוכל למצוא מידע נוסף על האופן שבו Google משתמשת בתוכן ומאחסנת אותו במדיניות הפרטיות או בתנאים נוספים של שירותים ספציפיים. אם אתה שולח משוב או הצעות לגבי השירותים, אנו עשויים להשתמש במשוב או בהצעות ללא כל מחויבות כלפיך.

]]> http://davidsugarman.wordpress.com/2012/01/30/%d7%94%d7%aa%d7%a0%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%94%d7%92%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-new-google-terms-of-service/feed/ 0 davidsugarman http://davidsugarman.wordpress.com/2012/01/26/%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a6%d7%a8%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%aa/ http://davidsugarman.wordpress.com/2012/01/26/%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%a6%d7%a8%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%aa/#comments Thu, 26 Jan 2012 17:12:24 +0000 David Sugarman http://davidsugarman.wordpress.com/?p=704 ]]> מתוך סיכומים מפורסמים של מרכז המחקר של הכנסת והוועדה לזכויות הילד בנושא "ילדים וצרכנות".

תחום השיווק והפרסום לילדים ובני-נוער הולך ומתרחב, הן בעולם והן בישראל. חברות מסחריות רואות בילדים ובבני הנוער קהל יעד מועדף, הן בשל כוחם הכלכלי והשפעתם על כלכלת המשפחה והן בשל התפיסה שיצירת נאמנות למותג בגיל צעיר היא השקעה משתלמת לשנים רבות. עם זאת, לא נערך מחקר מקיף בשאלות הנוגעות להיקף הפרסום לילדים ולמספר הפרסומות שילדים ובני נוער בישראל נחשפים אליהן באמצעי התקשורת. במחקרים שנערכו בארצות-הברית נמצא כי ילד ממוצע נחשף לכ- 3,000 פרסומות ביום, באפיקי פרסום שונים – טלוויזיה, אינטרנט, עיתונות ושלטי חוצות – ולכ 20,000- עד 40,000 פרסומות בשנה בטלוויזיה בלבד. טכניקות שיווק שאינן מסורתיות, דוגמת שיווק באמצעות האינטרנט, באמצעות קשרים חברתיים, מועדוני לקוחות, פרסום סמוי ותוכן שיווקי, תופסות חלק גדול יותר ויותר מן הפרסום והשיווק בכלל ומן הפרסום המכוון לילדים ולנוער בפרט.

אפשר להצביע על שתי סוגיות מרכזיות בנושא ילדים ופרסומות:

.1 רמת הידע וההבנה של ילדים הצופים בפרסומות בטלוויזיה;
.2 השפעת הצפייה בתוכני הפרסומת על ילדים.

בעולם המערבי ילדים ובני נוער נדרשים לתפקד כצרכנים מגיל צעיר. הם צופים בפרסומות המכוונות אליהם, משפיעים על הוצאות המשפחה ובעלי מקורות הכנסה שמאפשרים להם לרכוש מוצרים בעצמם. 29% מבני הנוער רוכשים מוצרים באינטרנט. לרוב בני הנוער בני ה 12- ומעלה יש טלפון נייד, ושיעור בני הנוער המחזיקים בטלפון נייד עולה עם הגיל. לצרכנות יש חלק חשוב בתרבות הבילוי של ילדים ובני נוער בימינו.

הפרסום והשיווק המיועדים לילדים ולבני נוער תופסים מקום חשוב בשוק הפרסום. היכולת להבין שמאחורי הפרסומות יש כוונה מסחרית מתפתחת בגיל מאוחר יותר מהיכולת להבחין בין פרסומת לתוכנית. אף כי יש הבדלים בין מחקרים בשאלה כיצד להגדיר ולהעריך את רמת ההבנה של הילד בנושא זה, רובם קבעו כי רוב הילדים פיתחו יכולת להבחין בין פרסומת לתוכנית והבינו את הכוונה המסחרית של הפרסומת בגיל 12-10 . היכולת להתמודד עם טכניקות שיווק ופרסום לא מסורתיות מתפתחת על-פי רוב בגיל מאוחר יותר.

ההשפעה השלילית של מסחור וחשיפה לפרסומות על ילדים עשויה לבוא לידי ביטוי בכמה אופנים:
פגיעה בקשר בין הורים לילדיהם בשל הפצרות הילדים לרכוש מוצרים, גרימת קשיים חברתיים והפעלת לחץ חברתי, פגיעה בדימוי הגוף, עידוד ילדים לעשן, לשתות אלכוהול ולצרוך מוצרים אחרים המזיקים לבריאותם, השמנת יתר, חשיפה לתכנים מיניים ומסחור של המיניות, הבניית זהויות מגדריות והגדלת תחושת האי-שוויון בין ילדים משכבות שונות באוכלוסייה. עם זאת, העדות המחקרית בדבר הקשר בין חשיפה לפרסומות לבין השפעות שליליות אלו מועטה ואינה חד- משמעית.
החקיקה בישראל פועלת להגן על ילדים ובני נוער כצרכנים בכמה חוקים והוראות מרכזיות: חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב 1962- ; חוק הגנת הצרכן, התשמ"א 1981- ; תקנות הגנת הצרכן (פרסומות ודרכי שיווק המכוונים לקטינים), התשנ"א 1991- ; חוק איסור פעילות מסחרית במוסדות חינוך, התשס"ח 2007- ; כללי המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין; כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.

ההסדרה הקיימת נוטה להתמקד בכלי השיווק המסורתיים (קרי פרסום בטלוויזיה או במודעות פרסום), בערוצים ובמקומות מוגדרים, ומתקשה להתמודד עם טכניקות שיווק שאינן מסורתיות הנפוצות כיום בקרב מפרסמים ועם פרסום ושיווק שאינם מכוונים לילדים ובני נוער בלבד. מבחינת יישום ההוראות עולה כי כלי האכיפה העומדים לרשות המדינה בהקשר זה מוגבלים. הממונה על הגנת הצרכן במשרד התמ"ת פועל על סמך תלונות בלבד, ואף כי טיפל בכמה מקרים של הפרת תקנות הגנת הצרכן (פרסומות ודרכי שיווק המכוונים לקטינים), התשנ"א 1991- , מעולם לא הוגש כתב אישום נגד מפרי החוק. במשרד החינוך פועלת ועדה שמנפיקה אישורים לגורמים מסחריים לפעילות בבתי-ספר. בכל שנה ניתנים בין 10 ל 20- היתרים מסוג זה. עם זאת, הוועדה איננה גוף מפקח. משרד החינוך לא מסר מידע על העמדה לדין של עובדי הוראה או מנהלי מוסדות חינוך בגין . עבירה על חוק איסור פעילות מסחרית במוסדות חינוך, התשס"ח 2007 גופים המטפלים בזכויות הילד ובפניות של ציבור הצרכנים, ובהם המועצה הלאומית לשלום הילד, ארגון "אמון הציבור" והמועצה הישראלית לצרכנות, מצביעים על שוק התקשורת והטלפונים הניידים כמוקד לתלונות בנושא צרכנות ילדים. התלונות העיקריות מתקבלות על רקע חיוב ישיר של חשבונות טלפונים ניידים על שירותים, ובהם שירותי תוכן בתשלום בטלפון הנייד ומשחקים ופרסומות באינטרנט שבמסגרתם המשתתפים נדרשים לרשום מספרי טלפון נייד כאחד מתנאי ההשתתפות. נטען כי החיוב באמצעות חשבון הטלפון הנייד מסיר חסמים לביצוע עסקאות בידי ילדים ובני נוער ומאפשר להם להתחייב לעסקאות לטווח ארוך בלי שיהיו מודעים לתנאי העסקה.

בדיון בוועדה לזכויות הילד בנושא חובות ילדים ובני נוער לחברות הסלולר בשנת 2007 הוחלט על הקמה ועדה משותפת בנושא. ועדה זו לא הוקמה. 

מסמך המחקר:

ילדים וצרכנות בישראל

הפרסום הסמוי קיים כבר יותר מ 20- שנה, אך בשנת 2004 הוא תפס תאוצה בישראל. כמו בעולם, גם בישראל עשה הפרסום הסמוי מעבר חד מהקולנוע – שם היה נפוץ למדי – לטלוויזיה, שם היה נפוץ הרבה פחות. 1 לפיכך, ובהעדר כללים מוסדרים בנושא, עולות בימים אלו שאלות נוקבות בדבר פריצת הגבולות בין עולם הפרסום לבין עולם התוכן שביצירה הטלוויזיונית.

הגדרה

התוכן השיווקי הוא ניסיון של השוק לארגן מחדש את השימוש בפרסום בתוכניות. כל מה שאיננו תשדיר מסורתי – כלומר אינו משובץ במקבצי הפרסומות – נחשב מעתה ל"תוכן שיווקי"

בכללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי), התשס"ד 2004- , נאסר על הערוצים הייעודיים לשדר פרסומת שלא בדרך של תשדיר פרסומת, ובכלל זה פרסומת-אגב, פרסומת סמויה 4 ופרסומת בלתי מודעת. ההגדרות על-פי כללים אלו הן:

• "פרסומת אגב" – פרסומת המופיעה לכאורה כבדרך אגב, בקול, בתמונה ובכל דרך אחרת, לרבות אזכור או מופע שמו של אדם, מוצר, שירות או עסק או שמם המסחרי.

• "פרסומת סמויה" – פרסומת המשולבת במשדר בקול או בתמונה או בכל דרך אחרת, הנחזית להיות חלק ממנו באופן שצופה סביר עלול שלא לזהות כי יש בה פרסום למוצר או שירות, או שיש בה כדי לקדמם, לרבות שילוב שם מותג, או סמל של מוצר, שירות, עסק או כל עניין מסחרי אחר.
• "פרסומת בלתי מודעת" – פרסומת המשודרת לצופים בלא שיהיו מודעים לכך באופן מלא, לרבות בתמונות חטופות, בהבזקים או בדרך תת-ספית.

על-פי ההערכה של חברת "זניט מדיה 2%-1.5% מעוגת הפרסום 6 הכוללת בשנת 2004 , לעומת כ 3.9%- בשוק הפרסום בעולם. בשנת 2005 נותר הנתח של התוכן השיווקי בעוגת הפרסום כ 2%- .

מסמך המקור:

סוגיית "התוכן השיווקי" בשוק הפרסום בישראל בדגש על שוק הטלוויזיה.

בשלהי שנת 2007 פרץ משבר כלכלי חריף במדינות המפותחות והביא לירידה חדה בשיעור התוצר של רבות מהן ולעלייה חדה בשיעור האבטלה. לפי הנתונים לשנת 2009 ולראשית שנת 2010 , כלכלת ישראל צלחה את המשבר באופן טוב יחסית.

מהנתונים עולה כי בשנת 2009 היו המשתנים המקרו-כלכליים בישראל טובים במידה ניכרת מהממוצע במדינות גוש האירו ובמדינות המפותחות. התוצר בישראל בשנה זו צמח בשיעור 0.7% , לעומת ירידה בשיעור של 4% במדינות גוש האירו. משקל ההוצאה הציבורית בתוצר בישראל נותר קבוע (בשל גידול מתון בהוצאה הציבורית), לעומת גידול ניכר של 8 נקודות האחוז במדינות גוש האירו. אחוז החוב הציבורי מהתוצר בישראל עלה באופן מתון, לעומת עלייה חדה במדינות הגוש המפותחות.

יש לציין משתנים נוספים שהביאו להתמודדות טובה יותר של כלכלת ישראל עם המשבר הכלכלי:

תנאי סחר: בשנת 2009 ירדו מחירי הייצוא של ישראל בשיעור מתון יותר ממחירי הייבוא, בעיקר בשל ירידה חדה במחירי הסחורות האחודות בכלל (קומודיטיס) ובמחירי הנפט בפרט. השינוי בתנאי הסחר תרם לשיפור המצב הכלכלי בישראל.
יצוא רכיבים אלקטרוניים: בשנת 2009 חל גידול של 189.9% (היקף של 10.4 מיליארד ש"ח) ביצוא ענף הרכיבים האלקטרוניים, עקב תחילת הייצור במפעל "אינטל" בקריית-גת.  בשנת 2009 הצטמצם היצוא התעשייתי ללא יהלומים בשיעור חד של 13.9% , לעומת עלייה מתונה, בשיעור 4.5% , ביצוא תעשיות ההיי-טק. 8 אולם הגידול ביצוא תעשיות ההיי-טק מיוחס בעיקר לענף הרכיבים האלקטרוניים, שצמח בשנת 2009 בכ 166%- (בדולרים).
יצוא תעשיות ההיי-טק ללא רכיבים אלקטרוניים הצטמצם בשנת 2009 בשיעור חד של 11% . הגידול ביצוא ענף הרכיבים האלקטרוניים, שהוא בעל ערך מוסף גבוה יחסית, מיתן את הירידה בייצוא ותרם לגידול מתון בתוצר . בשנת 2009 , בשיעור 0.7% גז טבעי: בשנת 2009 חל גידול חד בשימוש של חברת החשמל בגז טבעי לייצור חשמל – מ- 15% מקיבולת ייצור החשמל בשנת 2008 ל 35%- בשנת 2009 , לעומת ירידה חדה בשימוש במזוט ובסולר, מ 44%- בשנת 2008 ל 24%- בשנת 2009 כ 700- מיליון BCM 4.5- בשנת 2007 לכ BCM 2.7 – בשנת 9.2009 צריכת הגז הטבעי בישראל גדלה מכ 10 המשך מגמה זו צפוי בשנים הקרובות, עד לצריכה .BCM 1.8 דולר) – גידול חד של כ 67%- , או גידול כמותי של בשנת 2020 . חלק ניכר מהגידול בשימוש בגז טבעי הוא ממקורות מקומיים (שותפות "ים BCM 10 חזויה של תטיס") ובעל ערך מוסף מקומי גבוה. השינוי החד בתמהיל הדלקים בייצור החשמל והגידול בצריכת גז טבעי תרמו לגידול המתון בתוצר בשנת 2009.

לסיכום

לסיכום אפשר לומר כי בשעה שבישראל ננקטה בעיקר מדיניות מוניטרית מרחיבה ביותר להתמודדות עם המשבר, אשר הביאה בהדרגה להפגת מחנק האשראי, ובמקביל ננקטה מדיניות פיסקלית א-מחזורית (גידול בגירעון עקב ירידה בהכנסות המדינה) ללא גידול ניכר בהוצאה, ננקטה במדינות מפותחות רבות מדיניות פיסקלית אנטי-מחזורית, קרי עלייה בגירעון התקציבי גם בגין ירידה בהכנסות וגם בגין גידול חד בהוצאה הציבורית, לצד מדיניות מוניטרית מרחיבה.

הלקחים העיקריים לכלכלת ישראל ממצב זה הם אלה:
שמירה על אמינות פיסקלית, הן בגידול בהוצאה הציבורית, הן ביעדי הגירעון והן ביעד הקטנת יחס חוב- תוצר. ללקח אפשרי זה עשויה להיות השפעה על התוואי העתידי של הפחתת המסים, שכן לנוכח הכלל הפיסקלי המקבע את הגידול בהוצאה הציבורית השינוי בנטל המס הוא גורם מכריע בשמירה על יעדי הגירעון ועל הירידה ביחס חוב-תוצר. אפשר לומר שיעילות התוואי של הפחתת המס תלויה במידת השפעתו על הצמיחה בתוצר בשנים הקרובות, שאינה ודאית. לפי ניתוח של בנק ישראל, צמיחה בשיעור לא מספק עשויה להביא לצורך בצמצום ההוצאה הציבורית לשם עמידה ביעדי הגירעון והחוב, עם כל ההשלכות על גודל ההוצאה הציבורית על תמהיל שוקי הייצוא. המשבר הכלכלי העצים את הגידול במשקל כלכלות המדינות המתפתחות, בעיקר במזרח- אסיה, בכלכלה העולמית. אפשר לשקול עידוד ממשלתי פעיל יותר של הסטת הייצוא מהמדינות המפותחות (בעיקר אירופה) למדינות המתפתחות. רכישת מט"ח. בזמן המשבר רכש בנק ישראל מט"ח בהיקף שמעל 30 מיליארד דולר. רכישות אלו מנעו תיסוף ניכר של שער השקל לנוכח העודף בחשבון השוטף בשנת 2009 , ועקב כך נמנעה פגיעה נוספת בכושר התחרותיות למדיניות זו יש עלות, שכן תנודות מט"ח עשויות לגרום הפסדים ,OECD- של המשק. עם זאת, לפי כלכלני הבנק המרכזי. נוסף על כך, המשך המדיניות עשוי לפגוע באמינות הבנק המרכזי, בעיקר בעת שהמדיניות המוניטרית הופכת למצמצמת (כפי שקורה בחודשים האחרונים), שכן יש תחלופה בין רכישת מט"ח והזרמת שקלים למשק ובין העלאת הריבית לשם צמצום מוניטרי. 11 לפי בנק ישראל, ההתערבות השוטפת בשוק המט"ח היא חריגה – לתקופת המשבר, ו"בעתיד יתערב הבנק רק בנסיבות חריגות".  הסדרת השווקים הפיננסיים. המשבר הכלכלי התבטא בישראל בעיקר בשוק האשראי החוץ- בנקאי, והעלה אל פני השטח את הצורך בהסדרה טובה ויעילה יותר. בהקשר זה מצוינים בדוח של בנק ישראל כמה נושאים, ובהם הסדרה טובה יותר של נטילת סיכוני אשראי על-ידי המשקיעים המוסדיים, הסדרת התמריצים הקיימים בשוק ההון במטרה להעריך טוב את החשיפה לסיכונים וראיית סיכונים מערכתיים הנובעים מפעילות קבוצות עסקים גדולות אשר שולטות גם במוסדות פיננסיים. עם זאת, לפי בנק ישראל, אף שאי-שימוש בכלים פיננסיים מורכבים כמו איגוח מנע פגיעה חמורה יותר במשק הישראלי, יש לשקול שימוש בכלים אלו תוך כדי למידת לקחים.

מצורפים המסמכים הרלוונטים

התמודדות ישראל עם המשבר הכלכלי

המשבר הכלכלי העולמי, השלכותיו על כלכלת ישראל

מחנק האשראי במשק – ניתוח והשלכות

מסמך זה נכתב ע"י מרכז המחקר והמידע של הכנסת בינואר 2012. ממש החודש. הוא נכתב לקראת ישיבת ועדת הכלכלה ב 3- בינואר 2102 בנושא מחירי הפירות והירקות.

במסמך מובאים נתונים על השינוי במחירי הפירות והירקות בישראל ובמדינות אירופה, על המרווח הקמעונאי בישראל ) הפער בין המחיר הסיטונאי לבין המחיר לצרכן ( ועל הגבלים עסקיים בשיווק תוצרת חקלאית בישראל ובמדינות המפותחות.

עיקר מסקנותיו

הנתונים מלמדים כי שוק קמעונאות המזון בישראל הוא בעל רמת ריכוזיות גבוהה. הנתח של שתי רשתות השיווק המובילות בכלל השוק הוא כ 57%- : שופרסל – כ 34.5%- מהשוק והריבוע הכחול – כ 22.5%- . עם זאת, הירידה שחלה בשנים האחרונות בנתח שוק של הרשתות המאורגנות לטובת הרשתות הפרטיות עשויה להעיד על רמת תחרות גבוהה יותר באזורים המעטים למדי שפועלות בהם הרשתות הפרטיות.

מדד מחירי הפירות בישראל עלה מ 2115- עד 2100 בשיעור ריאלי של 35.4% , לעומת ירידה בשיעור ריאלי של 0.5% ב 07- מדינות גוש האירו וירידה בשיעור ריאלי של 0.1% ב 27- מדינות האיחוד
האירופי. מדד מחירי הירקות בישראל עלה משנת 2115 עד שנת 2100 בשיעור ריאלי של 9.4% , לעומת ירידה בשיעור ריאלי של 1.6% ב 07- מדינות גוש האירו ועלייה בשיעור ריאלי של 2.7% ב 27- מדינות האיחוד האירופי.

מאידך מדד התשומות בחקלאות עלה משנת 2006 ועד נובמבר 2011 ב 28.2%- , ומדד התשומות בגידולים חקלאיים . עלה ב 21.4%- 8 העלייה במחירי התשומות בחקלאות בכלל ובגידולים החקלאיים בפרט עשויה להסביר חלקית . את העליות במחירי הפירות והירקות. מדד תשומות המים בחקלאות עלה משנת 2116 בכ 29%-

האבסורד הוא שמשקל הצריכה של פירות וירקות במשק בית בישראל קטן לעומת משקי בית באירופה

חלק ההוצאה של משקי בית על מזון בכלל ההוצאה על תצרוכת גדול יותר ככל שהכנסת משק בית נמוכה יותר. החמישון הראשון מוציא 22.3% מהוצאותיו על מוצרי מזון, ואילו החמישון העליון מוציא 13.8% מהוצאותיו על מוצרי מזון. ההוצאה העיקרית של משקי בית בתחום המזון היא על פירות וירקות, שהם 08.6% מהוצאות של משקי בית על מזון. ההוצאה של משקי בית בחמישון התחתון על פירות וירקות טריים היא כ 3.2%- מכלל ההוצאה שלהם, ואילו בחמישון העליון ההוצאה על פירות וירקות היא 1.5% מההוצאה בלבד. מהאמור לעיל עולה כי עלייה במחירי המזון בכלל, ובמחירי הפירות והירקות בפרט, פוגעת בשכבות החלשות יותר משהיא פוגעת בשכבות החזקות, שכן ההוצאה שלהם על מזון ועל פירות וירקות בכלל ההוצאה שלהם גדולה יחסית.

מחירי הפירות והירקות בישראל ובמדינות אירופה ינואר 2012

Annual report for 2011

http://davidsugarman.wordpress.com/wp-admin/post-new.php?yib=2011

Thank you all for visiting my blog

Wishing you all health and Wealth !!

David Sugarman

http://www.grape-man.com/articles.asp?NavigationID=197&ContentID=5685

http://www.grape-man.com/articles.asp?NavigationID=406&ContentID=5287

http://www.grape-man.com/articles.asp?NavigationID=197&ContentID=5112

http://www.grape-man.com/articles.asp?NavigationID=197&ContentID=4670